יום שבת, 14 באפריל 2012

אוי, האהבה קשה לי..

אני כה מבולבלת, המצב בבית אינו טוב, אימא אינה מפסיקה למלמל מילות תפילה שמצבינו עוד ישתפר, קליאנט מנסה לעודד אותי בכל עת שהכל יהיה בסדר, שמצבינו ישתפר, גורלינו יטיב, והכל יגיע בעיתו, אנו מצפים בקוצר רוח להיתחתן כבר, אני יודעת שלאחר שזה יקרה גורלי וגורל אימי באמת ישתנה, אך פרוזין היקרה עוד עסוקה בניסיונות להצילני מנישואין עם מר הרפגון, איזו תסבוכת! אני מרגישה שתקופת הרנססנס משפיעה על המצב, ניראה כאילו סיפור קצר, עצוב אך אירוני ביותר מסתבך פה.. רק אמצע היום וקשה לי, כ"כ קשה לי להתמודד עם המצב, לפחות קליאנט איתי, הכל יסתדר.



אליז היקרה מבינה לליבו של קליאנט אהובי היקר, אני חושבת שהיא עוברת או עברה משהו דומה, אחרת אין הסבר הגיוני לתמיכתה הגדולה בנו, אך אני יודעת, שאם היא תאלץ לעמוד במצב כמו זה שיקירי ואני עומדים בו, אני אעזור לה בכל יכולתי להשיג את רצונה! אישה הגונה וכנה היא, מקווה שהכל יסתדר, לא אוכל לחיות את חיי בשלווה אם אאלץ לחיות לצד קליאנט אהובי ללא הפגנת חיבתי אליו.
הוו קליאנט אהובי, אנחנו עוד נהיה יחדיו.. אני חשה בזה עמוק בתוכי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה