קליאנט סיפר לי על קמצנותו של אביו, אך אבוי, קליאנט יקירי עשה מעשה תחבולה לאביו, לקח מימנו טבעת כדי לתת לי, לסמן את אהבתו אלי! שיעשע אותי במיוחד קליאנט, אילו מילים, אילו מילות שיר הוא אמר לי, נגע לליבי וגילה את כל רגשותיו אלי בפני אביו שלא הבחין בכך! קלינט יקירי! אהוב יקר שלי, אני אוהבת אותו בכל עומק ליבי, אך לא אוכל לומר זאת להרפגון, לאחר הדבר שעשה לקליאנט אני כועסת עליו עד מאוד! קליאנט נפל בפח, כאשר הרפגון אביו שאל אותו אם רצונו להיות עימי, אך לא היה יכול לומר זאת קליאנט, שהוא חושק בי, שהוא רוצה לחיות את שארית חיו עימי, היה חייב לענות בשלילה.. אך הרפגון הקמצן, אפילו משרתיו מסמלים זאת, לפלש שמזכיר במידת מה דג אלתית, ברנדאוואן פירושו קנה שבולת השועל הדק, שמות אלו מראים באופן ניכבד ביותר את היובש, ואת חוסר נדיבותו של הרפגון! לפחות תעלול קליאנט עודד אותי מעט, אך אחזיר להרפגון את טבעתו, אחרת עוד יתגנב ויקח אותה בלילה בשנתי!
מריין. אהבתי את הבלוג, מרתק לראות איך את מתארת את חייך (אגב גם אני מריין..)
השבמחקהבלוג מושקע, כתוב טוב וברוח התקופה, התמונות גם עוזרות להבין את הסיפור מפני שהן ממשיכות את עצמן וזה רעיון נהדר.
מעניין לראות במה את מתמקדת- בעיקר באהובך-בסיפור האהבה במיוחד לעומת מה שאני התמקדתי בו בחיי, דהיינו סיפור חיי מילדותי ועד היום.
רק תיקון קל-למשרת קוראים לפלש ולא למלוש-אך אהבתי שהראית את דמותו של הרפגון בעזרת משרתיו.
שלך, מריין.